בעיצומה של פעולות הטרור המוגברות, הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר מחנה הממלכתי בני גנץ על הקמת ממשלת אחדות. מהלך חסר תקדים זה, שהגיע חמישה ימים לתוך הלחימה, מבקש לחזק את היציבות הפוליטית של ישראל ואת קבלת ההחלטות המגובשת במהלך המלחמה.
מבנה הממשלה:
העיקר של הממשלה החדשה תהיה "קבינט ניהול מלחמה", הכולל שלושה חברים: ראש הממשלה נתניהו, בני גנץ ושר הביטחון יואב גלנט. בין המשקיפים המרכזיים לקבינט זה יהיו הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט והשר רון דרמר.
בעוד גנץ מוכן להצטרף לממשלת החירום הזו ללא ץנאים, נותר מקום פתוח לראש האופוזיציה יאיר לפיד, אם יבחר להצטרף. כמה חברים בולטים נוספים, בהם גדעון סער, חילי טרופר ויפעת שאשא ביטון, הוכנסו לשרים ללא תיק.
במסגרת ההסכם, במהלך המלחמה לא יהיה קידום הצעות חוק או החלטות ממשלה שאינן קשורות למלחמה. בנוסף, מינויים בכירים יוארכו אוטומטית למשך המלחמה.
תגובות לממשלת האחדות:
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין תייג את המהלך כ"הכרחי ונכון". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תמך בתחושה זו, והדגיש את הצורך באחדות בזמנים קשים אלו.
שר התרבות והספורט מיקי זוהר הביע תקווה וקבע "כעת כולנו יחד לניצחון במלחמה ולנטרול מוחלט של היריבים בעזה". השר ניר ברקת שיבח את האחדות, והדגיש שוב את חשיבות התמיכה בחיילי צה"ל ופעולה מלוכדת לניצחון ישראל.
בעוד גנץ בירך על ההחלטה, האופטימיות לא הייתה מלאה. לפני ההודעה היו סימנים לכך שנתניהו עשוי לדחות את הצעתו של גנץ לקבינט מצומצם. עם זאת, האחדות עמדה בראש סדר העדיפויות, כאשר אפילו רעיית ראש הממשלה ציינה "אחדות היא צו השעה".
עמדת האופוזיציה:
למרות הדחיפה הזו לחזית מאוחדת, למפלגות האופוזיציה יש הסתייגויות. יאיר לפיד ומפלגתו "יש עתיד" דורשים תנאים ספציפיים להצטרפות לממשלת החירום, לרבות שינוי משמעותי בתפקידים קיימים. השיחות עם אביגדור ליברמן ממפלגת "ישראל ביתנו" נותרו על כנו. עם זאת, מיכאלי, מנהיגת מפלגת העבודה, הבטיחה את תמיכתה בממשלה במהלך הסכסוך.
סיכום:
בזמנים סוערים אלה, הקמת ממשלת אחדות החירום מייצגת דחף לקבלת החלטות פוליטיות מגובשות. למרות שעדיין נותרו אתגרים, במיוחד בנוגע לשילובם של מנהיגי אופוזיציה, יוזמה זו מדגישה את המאמץ של האומה להתאחד מול המצוקה.