בסדר. כאשר מתחילים לכתוב מאמר בנושא חיטוי מערכות מים, עדיף להתחיל עם מבנה כתיבה מסוים שיכול לסייע לארגון ולבניית המאמר בצורה מסודרת ונוחה לקורא. הנה דוגמת מבנה שיכול לשמש:
1. הקדמה – בחלק זה, כדאי להקדיש מספר פסקים לתיאור החיבור של חיטוי המים לסיכון לחלוטין והקשר של נושא חיטוי המים לבריאות האדם והסביבה. יש לציין את המטרות של המאמר ואת השאלות או הנושאים המרכזיים שייעסוקו בו.
2. רקע מדעי – בחלק זה, יש להציג את המידע והמחקרים הקיימים בתחום חיטוי המים. יש לתאר את השיטות השונות שנמצאות בשימוש ולהסביר את מערכות החיטוי הנפוצות הקיימות.
3. מתודולוגיה – בחלק זה, יש לתאר את השערות המדעיות והטכנולוגיות שמאפשרות את חיטוי המים. יש להציג את המצבים הנדרשים לחיטוי יעיל, הפרמטרים העיקריים שצריך למדוד ולשמור עליהם בסביבת המים, וכן את תהליכי החיטוי הפשוטים והמורכבים בו עוסקים.
4. יישומים בפועל – בחלק זה, יש לתאר דוגמאות של ממקמי חיטוי מים בפעולה. יש להתייחס לניסיון הקיים, לתוצאות המציינות ולאתגרים הטכנולוגיים או הפרקטיים השייכים ל"חיטוי מים".
5. שיקולים – בחלק זה, כדאי לעסוק בשיקולים האפשריים בבחירת מערכת חיטוי מים, כמו חשיבות הסביבה, עלות התפעול ועוד. יש למקד את הדיבור בשיקולים שנדרשים לבחינה ואילו אפשרויות קיימות למערכות חיטוי עשויות להתייעץ במחלקת הייעוץ בחברה.
6. מסקנות – בחלק זה, יש לעבור על הרעיונות המרכזיים שהתקבלו מהמחקר וההבנה הושגו בתחום. כדאי לציין אילו מערכות חיטוי מים הן הכי יעילות, אילו מסקנות אפשרו למכונות [specific name of machines] להפעיל בצורה הכי טובה ומה ההתנסות שלנו בתחום חיטוי המים.
7. סיכום – בחלק זה, טיל את הקריאה, השיקולים והמסקנות המרכזיות מתוך כתיבה זו.
8. מקורות – כגון פרק זה, כדאי לכלול מקורות מקצועיים ומאמרים שלקחת מתוכם מחומר טקסטואלי. דווקא באשר להמחקרים בתחום חיטוי המים, תמצא שיעור זבול לעיתים קרובות יותר מרקורס או גוגל. שיהיה בהצלחה.