ב-2024, התרחשה תפנית משמעותית במלחמה בין אוקראינה לרוסיה כאשר הפנטגון אישר באופן רשמי לאוקראינה להשתמש בטילים ארוכי טווח נגד מטרות ברוסיה. החלטה זו נחשבת לעליית מדרגה בסיוע הצבאי המערבי לאוקראינה ומאותתת על שינוי במדיניות המערב כלפי המשבר האוקראיני. קנדה, אחת מבעלות הברית הקרובות של אוקראינה, הודיעה אף היא על תמיכתה במהלך, מה שמסמן הגברה משמעותית של הסיוע הבינלאומי לאוקראינה מול רוסיה.
השינוי במדיניות האמריקאית כלפי אוקראינה-הפנטגון מאשרת לאוקראינה להשתמש באופן חופשי עם טילים ארוכי טווח
מאז פרוץ המלחמה באוקראינה בשנת 2022, המערב, בראשות ארצות הברית, סיפק סיוע צבאי וכלכלי רב לאוקראינה במאבקה נגד הכוחות הרוסיים. עם זאת, עד לאחרונה הוגבל השימוש של אוקראינה בנשק מערבי למטרות הגנה על שטחה ולא נכלל אישור ישיר לתקוף מטרות בתוך רוסיה.
כעת, עם אישור הפנטגון לשימוש חופשי בטילים ארוכי טווח נגד יעדים ברוסיה, מתקיים שינוי בעמדה האמריקאית. הטילים המדוברים הם בעלי טווח של מאות קילומטרים, ומאפשרים לאוקראינה לפגוע במטרות אסטרטגיות ברוסיה, כגון בסיסים צבאיים, מתקני תעשייה כבדה, תשתיות תחבורה ועוד. על פי דיווחים, מדובר בטילים מדגם ATACMS (Army Tactical Missile System) שנמסרו לאוקראינה כחלק מחבילת סיוע צבאי רחבה.
המניעים להחלטה
ההחלטה לאפשר לאוקראינה להשתמש בטילים ארוכי טווח מגיעה על רקע המצב הקשה שבו שרויה אוקראינה בלחימה המתמשכת מול רוסיה. למרות הישגיהן הצבאיים של הכוחות האוקראיניים במהלך הלחימה, נראה כי הקיפאון בחזית והקשיים האסטרטגיים גרמו למערב לשקול אסטרטגיה אגרסיבית יותר. הסיוע בטילים ארוכי טווח מאפשר לאוקראינה לפגוע בעומק השטח הרוסי ולשבש את תשתיות הצבא הרוסי הרחק מהחזית.
גורם נוסף שהשפיע על ההחלטה הוא הגידול בתמיכה הבינלאומית באוקראינה, כאשר מדינות רבות נקטו עמדות חדשות ביחס למלחמה. קנדה, למשל, היא אחת המדינות שהצטרפו באופן פעיל לתמיכה במהלך, בהודעה רשמית בה הדגישה את מחויבותה להעניק סיוע נרחב לאוקראינה. ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, הבהיר כי קנדה תומכת בזכותה של אוקראינה להגן על עצמה, לרבות באמצעות פגיעה במטרות בתוך רוסיה, במידה והדבר תורם לסיום המלחמה.
תגובת רוסיה והשלכותיה
כפי שניתן היה לצפות, ההודעה על אישור השימוש בטילים ארוכי טווח התקבלה בזעם במוסקבה. קרמלין הביע את התנגדותו הנחרצת למהלך, וטען כי מדובר בפרובוקציה מסוכנת שתוביל להסלמה חמורה בלחימה. גורמים בכירים ברוסיה אף הזהירו כי הרחבת הלחימה לתוך שטחה הריבוני תיחשב לפעולה תוקפנית מצד המערב, מה שעלול להוביל לתגובה חריפה מצד רוסיה, כולל שימוש באמצעים צבאיים מתקדמים יותר.
רוסיה גם איימה כי היא תשקול לתקוף ישירות יעדים אסטרטגיים במערב, במידה ואוקראינה תמשיך להשתמש בטילים ארוכי טווח נגד מטרות רוסיות. גורמים ברוסיה ציינו כי הרחבת העימות מחוץ לשטח אוקראינה עלולה לגרור את מדינות המערב לקונפליקט ישיר מול רוסיה.
תמיכת קנדה וההיבט הבינלאומי
הודעת קנדה על תמיכתה באוקראינה במהלך הגיעה לאחר שורה של הכרזות דומות מצד מדינות נוספות בנאט"ו. קנדה, תחת הנהגתו של ג'סטין טרודו, הייתה בין המדינות שהצטרפו למאמץ הבינלאומי לסייע לאוקראינה מאז תחילת המלחמה, אך תמיכתה במהלך הנוכחי מהווה חיזוק משמעותי לעמדת המערב.
קנדה מספקת לאוקראינה לא רק תמיכה דיפלומטית, אלא גם סיוע צבאי ישיר בדמות ציוד ואימונים, ובמהלך השנתיים האחרונות הרחיבה את הסיוע בצורה ניכרת. היא חיזקה את נוכחותה במסגרת כוחות נאט"ו במזרח אירופה ואף שלחה יועצים צבאיים לפעול עם הצבא האוקראיני.
ההשפעות האפשריות על המשך הלחימה
ההחלטה לאפשר שימוש בטילים ארוכי טווח מציבה את אוקראינה בעמדת כוח חדשה, ומאפשרת לה להפעיל לחץ צבאי ישיר על רוסיה. אם אוקראינה תצליח להשתמש בטילים אלו בצורה אפקטיבית, ייתכן שהדבר יוביל לשינוי משמעותי בשדה הקרב ויקדם את סיום המלחמה בתנאים המועדפים על קייב.
עם זאת, השימוש בטילים עלול גם לגרור תגובה רוסית חריפה, ולהעמיק את הקונפליקט עם המערב. החשש מפני הסלמה נרחבת יותר, כולל שימוש בנשק מתקדם או אפילו בנשק גרעיני טקטי, מטריד את קובעי המדיניות במערב.
סיכום
אישור הפנטגון לשימוש חופשי בטילים ארוכי טווח על ידי אוקראינה הוא נקודת מפנה חשובה במלחמה מול רוסיה. מדובר במהלך שנועד לחזק את אוקראינה במאבק המתמשך, תוך הרחבת טווח הפעולה הצבאי שלה לשטחי רוסיה. התמיכה של קנדה במהלך מראה כי המערב עומד איתן לצד אוקראינה, גם במחיר של עימות ישיר מול רוסיה.
ההשלכות של המהלך יתבררו בחודשים הקרובים, כאשר הצדדים יעמדו בפני בחירות מכריעות בנוגע להמשך הלחימה והסיכוי להגיע לפתרון דיפלומטי או להחרפת הסכסוך.
